הוא שילם על האוטו הפרטי של אשתו מכספי ההשקעה שלהם. עד שהם גילו את זה, 495,000 ש"ח כבר נעלמו מקופת החברה. זו לא התחלה של סרט, זה סיפור אמיתי על איך שני משקיעים נלהבים ראו את הכסף שלהם נשרף כי הסכם שותפות שלהם היה מבוסס על "יהיה בסדר" במקום על מציאות. אם יש לכם שותף, או שאתם שוקלים להכניס אחד, המאמר הזה הוא חגורת הבטיחות שלכם.
התמונה המושלמת שהפכה לסיוט: סיפור מהשטח
כשפותחים עסק עם שותף, האנרגיה בשמיים. כולם חולמים על ההצלחה, ושיחות על תרחישים גרועים נראות כמו נבואה שמגשימה את עצמה. הלקוחות שלי חשבו בדיוק ככה. הם נכנסו לשותפות עם מנהל "תותח", השקיעו מאות אלפי שקלים, וסמכו עליו בעיניים עצומות.
שישה חודשים אחר כך, כשפתחו את הספרים, הם גילו:
-
חור שחור של 220,000 ש"ח במזומן שהתאדו.
-
75,000 ש"ח ששולמו ישירות להלוואה על הרכב הפרטי של אשתו.
-
כ-200,000 ש"ח בנזק עקיף רק ממע"מ שלא קוזז, כי הוא "שכח" להעביר חשבוניות.
הטעות שלהם לא הייתה שהם סמכו עליו. הטעות הייתה שההסכם ביניהם היה חסר שיניים. הסכם שותפות הוא לא מסמך משפטי, זו מערכת ההפעלה של העסק. והיא חייבת להיות בנויה למצב מלחמה.
"מערכת הגנה נגד נוכלים": 4 סעיפי החובה בהסכם השותפות שלכם
במקום לנסח חוזה שמניח שהכל יהיה טוב, אתם צריכים לבנות חוזה שמגן עליכם כשהכל רע. הנה ארבעה סעיפים קריטיים שהיו חוסכים ללקוחות שלי סכום עתק ולילות ללא שינה.
1. שליטה בחשבון הבנק – זאת לא המלצה!
זו ההגנה הכי פשוטה והכי אפקטיבית. רוב הגניבות נעשות דרך חשבון הבנק של החברה.
-
תקבעו באופן חד משמעי שכל הוצאה כספית מעל סכום סמלי ומוסכם (נגיד, 2,000 ש"ח) דורשת אישור של שני שותפים (שתי חתימות).
-
זה עוצר 90% מהפיתויים ולא מאפשר למעול בכספים. זה מכריח שקיפות ודיאלוג על הוצאות גדולות.
2. חובת דיווח שבועית (שקיפות בכוח)
השותף שלכם לא צריך לדווח לכם "כשיהיה מה לעדכן". אתם צריכים לדרוש עדכונים קבועים, גם אם אין חדש (כן, גם לכם יש אחריות בכל הסיפור הזה).
-
תגדירו חובת דיווח קבועה – מייל סטטוס בכל יום חמישי ששולח השותף המנהל לכלל השותפים וישיבת דירקטוריון אחת לחודש, לכל הפחות. אפשר אפילו לקשור את זה לתשלום המשכורת של אותו השותף.
-
זה מונע מצב שבו אתם מופתעים אחרי חצי שנה. זה מאפשר לזהות בעיות בזמן אמת, ולא בדיעבד.
3. אחריות אישית לנזק בזדון או רשלנות
הרבה חושבים שחברה בע"מ מגינה על השותפים באופן מוחלט אבל זה לא מדויק. היא לא מגינה עליהם מפני נזקים שבאים מבפנים.
-
חשוב מאוד לנסח בהסכם סעיף שיפוי ברור שאומר שאם שותף גורם נזק לחברה בכוונה או ברשלנות פושעת (בניגוד לטעות עסקית רגילה), החברה תוכל לתבוע אותו באופן אישי על הנזקים.
-
זה יוצר הרתעה אדירה. שותף ישר לא יפחד לחתום על זה. שותף עם כוונות נסתרות יחשוב פעמיים וזאת קריאת ההשכמה שלכם.
4. "Skin in the Game" (כולם צריכים לדמם ביחד)
זו נקודה קריטית, במיוחד כששותף אחד מביא את הכסף והשני את ה"עבודה".
-
דרשו מהשותף הפעיל להשקיע סכום כסף אמיתי ומשמעותי משלו בעסק. גם אם זה לא באותו היקף כמו המשקיעים. לא "ידע", לא "זמן". כסף.
-
זה עובד כי כשהוא יכול להפסיד את החסכונות שלו בדיוק כמוכם, תהליך קבלת ההחלטות שלו נראה אחרת לגמרי. האינטרסים שלכם מתיישרים באופן מיידי.
שורה תחתונה: תבנו למצב מלחמה, ותזכו לשלום
הסכם שותפות טוב לא נבחן כשהכל טוב. הוא נבחן כשהכל מתפרק. אל תתפתו לחתוך פינות בשלב הזה (ולהוריד הסכמים גרניים מגוגל). השקעה של כמה אלפי שקלים בעו"ד שיבנה לכם הסכם שותפות מבוצר היא זולה ביחס לנזק הפוטנציאלי של סכסוך שותפים. תגנו על עצמכם, על הכסף שלכם, ועל העסק שעליו אתם עובדים כל כך קשה.
