מבוא
הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI), ובראשה כלים כמו ChatGPT, אינה עוד חידוש טכנולוגי רחוק. היא כבר כאן, על המחשבים של עורכי הדין, המתמחים והמזכירות במשרד שלכם. היא מנסחת מיילים, מסכמת מסמכים ואפילו מציעה אסטרטגיות לתיקים. הפוטנציאל לייעול וחיסכון בזמן הוא אדיר, אך הסיכונים – קיומיים. פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון בישראל כבר הציבה תמרור אזהרה בוהק: שימוש רשלני ב-AI אינו "תקלה טכנית", אלא פתח לתביעות רשלנות מקצועית וסנקציות אישיות.
במאמר זה ננתח את שלוש פצצות הזמן המתקתקות במשרד שלכם, וחשוב מכך, נציג מפת דרכים פרקטית לנטרולן.
פצצה מס' 1: התאדות החסיון המשפטי
חסיון עורך דין-לקוח הוא אבן היסוד של המקצוע. שימוש לא מבוקר בכלי AI ציבוריים מאיים לפורר אותו לחלוטין.
הבעיה: כאשר עורך דין מזין שאילתה לתוך ChatGPT בגרסתו החינמית, המידע הזה – שעשוי לכלול פרטים רגישים על לקוח או תיק – מפסיק להיות חסוי. הוא נשלח לשרתים של חברת הטכנולוגיה, עשוי לשמש לאימון המודלים העתידיים שלה, וחשוף לדליפות מידע ומתקפות סייבר. ההתחייבויות החוזיות של ספקיות הכלים הן קו הגנה חלש מול הסיכון העצום לחשיפת המידע הרגיש ביותר של לקוחותיכם.
הפתרון: יש להגדיר מדיניות ברורה האוסרת על הזנת כל מידע מזהה או רגיש הקשור ללקוחות. הפתרון האסטרטגי יותר הוא מעבר לשימוש בסביבות AI פרטיות ומאובטחות (Enterprise Grade), המבטיחות חוזית שהמידע נשאר בתוך סביבת העבודה הסגורה של המשרד.
פצצה מס' 2: "הזיות" משפטיות ורשלנות מקצועית
מודלי שפה גדולים (LLMs) מצטיינים ביצירת טקסט שנשמע משכנע, אך אינם מחויבים לאמת. התופעה, המכונה "הזיה" (Hallucination), היא אחד הסיכונים המקצועיים הגדולים ביותר לעורכי דין כיום.
הבעיה: כפי שהודגם במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט העליון, AI יכול להמציא פסקי דין, לצטט חוקים לא קיימים ולהציג אותם בביטחון מוחלט. הסתמכות על מידע כזה, ללא אימות קפדני של כל מקור ומקור, היא לא פחות מהגשת מידע כוזב לבית המשפט. הנזק אינו רק בתיק הספציפי; הוא פוגע במוניטין של עורך הדין ושל המשרד כולו, וחושף אותם לתלונות בוועדת האתיקה ולתביעות רשלנות מצד הלקוח.
הפתרון: יש להטמיע חובת אימות צולבת לכל פלט משפטי שנוצר על ידי AI. כל ציטוט, כל פסיקה וכל סעיף חוק חייבים להיבדק במאגרים משפטיים מוכרים. השימוש ב-AI צריך להיות נקודת התחלה למחקר, לעולם לא המקור הסופי.
פצצה מס' 3: ייעוץ מוטה ואסטרטגיה שגויה
אחת ההבטחות הגדולות של AI היא סיוע בחשיבה אסטרטגית. אך מה קורה כשהאסטרטגיה המוצעת מבוססת על מידע מוטה?
הבעיה: מודלי AI אומנו על טקסטים מהאינטרנט, המשקפים את כל ההטיות (הגלויות והסמויות) הקיימות בחברה. ייעוץ אסטרטגי שנוצר על ידי כלי כזה עלול להוביל להמלצות שגויות, מפלות או כאלה שמתעלמות מניואנסים קריטיים של המשפט המקומי. הסתמכות על "פתרון קסם" מהיר מה-AI עלולה להוביל את הלקוח בנתיב שיגרום לו יותר נזק מתועלת.
הפתרון: יש להשתמש ב-AI ככלי לסיעור מוחות בלבד, ולא כמקור לאסטרטגיה. כל המלצה אסטרטגית חייבת לעבור ניתוח ביקורתי של עורך דין אנושי, המבין את ההקשר הספציפי של הלקוח, את הסביבה העסקית והרגולטורית, ואת המטרות ארוכות הטווח.
המסקנה: ניהול פרואקטיבי במקום תגובה לאסון
התעלמות מהשימוש בבינה מלאכותית במשרד היא לא אופציה. איסור גורף גם הוא לא פתרון מעשי. הדרך היחידה להגן על המשרד ועל לקוחותיו היא באמצעות ניהול סיכונים פרואקטיבי.
הקמת נוהל שימוש מסודר, הדרכת העובדים והשקעה בכלים מאובטחים הם לא "כאב ראש" אדמיניסטרטיבי, אלא ההשקעה החכמה ביותר שהמשרד שלכם יכול לעשות היום כדי להבטיח את עתידו מחר. המהפכה כבר כאן; הבחירה אם להוביל אותה או להיפגע ממנה נמצאת בידיים שלכם.
